אחד מאמצעי המידע והתקשורת היעילים ביותר שהצטרפו לחיינו הוא האינטרנט. הוא פתח בפנינו דלת למקורות מידע שהיו נחלתם של בודדים. כיום, ב”קליק” אחד קטן אנו יכולים לקרוא מאמרים על מחקרים רפואיים, לבחון שיאי עולם בכל תחום אפשרי וכמובן, לעיין בוויקיפדיה בערך כזה או אחר.
החיסרון העיקרי של המדיום הזה נובע מהיתרון שלו – כל אחד יכול לפרסם את העולה על רוחו, במרבית המקרים, ללא בקרה ובחינה.
בשנים האחרונות פורסמו רשימות של חומרי גלם, הנמצאים בשימוש של יצרנים מכובדים כולל FOREVER החומרים מתוארים שלא בצדק כמסוכנים ואף מסרטנים. הנה שתי דוגמאות:
פרסום שגוי א’
פורסם באתרים שונים בשם בית החולים “ויל ז’וויף” מצרפת.
הרשימה מכילה שורה ארוכה של חומרי גלם עבור תעשיית המזון ותוספי התזונה המצויינים ב- xxxE (כלומר האות E בצירוף מספר).
יצרנו קשר עם בית החולים והוא אישר כי הרשימה מזוייפת והם מנסים כבר תקופה ארוכה להתחקות אחר מקורה. עד לכתיבת שורות אלו, ללא הצלחה.
פרסום שגוי ב’
רבים מכם נחשפו ל-SLS ול- Sodium Laureth Sulfate , חומרי-גלם שתוארו במספר אתרים “מכובדים” באינטרנט כמסוכנים.
שני החומרים Sodium Lauryl Sulfate) SLS) ו-SELS (Sodium Laureth Sulfate) הם חומרים דומים ושניהם מיוצרים מקוקוס. בניגוד לאיפורמציה שפורסמה, אין ביסוס מדעי בכל צורה שהיא שחומרים אלו גורמים לסרטן או קשורים באופן כל שהוא לנזקים הנובעים משימוש בהם באופן יום יומי נורמלי. אחד החוקרים שאליו ייחסו את הפרסומים הללו הוא ד”ר קית’ גרין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג’ורג’יה בארה”ב. ד”ר גרין כתב את הדברים הבאים:
“הסקת המסקנות הבוטה שפורסמה לאחרונה בפרסומים מסחריים ובמדיה, המיוחסות אלי, אינן נכונות לחלוטין והיא חייבת להיפסק מיידית. אני אוסר את השימוש הלא נכון בנתונים המדעיים שלי!”
CTFA (The Cosmetic, Toiletry and Fragrance Association) איגוד הקוסמטיקה והטיפוח אישר גם הוא כי האינפורמציה על SLS ו- SLES אינה נכונה ושקרית. לפי דברי ארגון ה – CTFA (המוכר כסמכות המדעית העליונה, למטרות של חומרי גלם למוצרי קוסמטיקה, על ידי ה – FDA):
“אין שום ביסוס מדעי לרגישות או נזק הנובעים מהשימוש של SLS או SLES במוצרי טיפוח. שני החומרים נבדקו בייסודיות על ידי פאנל מומחים מאיגוד ה– CIR”. (CIR הוא אירגון בינלאומי עצמאי ידוע מאד של רופאים ומדענים).
משרד הבריאות הקנדי הכתיר את הפרסומים על ה – SLS ועל ה – SLES כתרמית:
“פורסם מכתב באינטרנט הטוען כי קיים קשר הדוק בין SLS ו – SLES המשמשים כחומרי גלם ליצור שמפו ומשחות שיניים כמסרטן. משרד הבריאות הקנדי בחן את האינפורמציה ומצא כי אין שום בסיס מדעי לטענה כי ישנו קשר בין מחלת הסרטן וחומרי הגלם הללו! לחומרים אלו ישנה היסטוריה בטוחה לחלוטין בקנדה.”
לפי אינציקלופדיית החומרים “Merc Index”: Sodium Lauryl Sulfate – הוא דטרגנט שפותח לראשונה בשנות ה- 30 של המאה ה-20. הוא מופיע בצורה תעשייתית כגבישים, כפתיתים או כאבקה. כשהחומר מומס במים הוא הופך לתמיסה לבנבנה הממיסה שומנים ויש לה מתח פנים נמוך המאפשר כושר חדירה גבוה לנקבוביות וחריצים קטנים. בגלל מחירו הזול הוא נמצא בשימוש כדטרגנט בכל מגוון התעשיות, במוצרי-מדף או במערכות הייצור. הוא נמצא בשימוש גם במערכות מחקר מדעיות כמפריד סוגי שומנים וחלבונים.
האם SLS ו – SLES בטוחים לשימוש?
לפי ה- FDA אין כל סכנה בשמוש בחומר זה בשימוש חיצוני בפה (במשחת שיניים) ועל העור. קיימת אזהרה לגבי Sodium Lauryl Sulfate בצורתו המקורית בכמויות תעשיתיות, והאזהרה היא: “יכול לגרום גירוי – אין כל ידע על החומר כמסרטן”. עוד מצויין כי הכמות הרעילה בבליעה (לגבי חיות מעבדה – עכברים) היא 2.5 גר’ לכל ק”ג או 185.5 גר’ לאדם השוקל 75 ק”ג במשך כל יום לאורך חייו. לכל הדעות הכמות רחוקה ביותר מהכמויות הנמצאות גם במוצרים הזולים ביותר בהם Sodium Lauryl Sulfate נמצא בראש רשימת החומרים המרכיבים את מוצר.
האם בגלל שחומר זה משמש כחומר גלם למוצרים מוגמרים בתעשיית הקוסמטיקה או משמש גם כחומר גלם למוצרים תעשייתיים הוא הופך לחומר לא בטוח?
כדאי להקשיב לאלו שבוחנים את החומרים הללו לאורך כל הזמן: משרדי הבריאות בארה”ב – FDA, משרד הבריאות בארץ ובארצות אחרות. לפיהם, חומר הגלם הזה, Sodium Lauryl Sulfate, הוא בטוח לשימוש!
מה המשמעות של הפס המסתורי שאנו רואים בקצה השפופרות השונות?
באינטרנט ניתן למצוא כל מיני הסברים על משמעות צבעי הפסים שבקצה השפופרת ועל תפקידם. טענה אחת נפוצה מסבירה שכל צבע מייצג סוגים שונים של חומרי גלם – שימו לב: זוהי אגדה אורבנית!
התפקיד של ההפס שבקצה השפופרת הוא פשוט לדאוג שמכונת המילוי תלחים את סוף השפופרת בסיום המילוי כשהגרפיקה תהיה מקדימה ומאחור ולא תגלוש לצדדים. אין משמעות לצבע והוא נבחר לפי החלטת המפקח על התהליך בלבד.
סיפורי הצלחה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.